סדר יום והתארגנות ככלי חינוכי


    כמו בכל סיפור טוב, כדאי להתחיל מהסוף:
    מיהם הילדים שאתם מייחלים להם?
    אילו תכונות אתם מצפים שיספגו:
    יכולת ארגון, עצמאות, דעתנות, מסוגלות לעשייה?

גבולות פוגעים ביצירתיות?

התשובה ברורה. הורים מייחלים לילדים שיהיו מסוגלים להתמודד עם המציאות, עם עולם העבודה, עם החברה והחברים. ילדים שיכולים לנהל את חייהם, להגיע להישגים, לעצמאות כלכלית, לקיים משפחה וקריירה. ובכלל… שיהיו מאושרים. והאושר, חמקמק ככל שהוא, קשור גם ליכולת להצליח, לעשות ולהגשים. התשובה ברורה, אך הדרך – לא ממש.
איך מגדלים ילדים להבין מהו חופש בתוך עולם מלא מיגבלות וציפיות? האם גבולות וחוקים – ביטוי שגור כל כך בקרב מומחי ההורות – לא יפגע ביצירתיות של הילדים? בגמישות המחשבתית? כמה חופש להחליט ולקבוע צריך לתת לילדים ובאיזה גיל?
ויש שיעלו את השאלה ההפוכה: איך מגדלים ילדים שרגילים לעשות מה שהם רוצים בלי גבולות וחוקים? האמת היא שזו אותה שאלה: איך מייצרים איזון בין חופש למסגרת. האם יש איזון נכון? ולמה נידרש?
הגדרת חוקים וגבולות בהם הילדים יפעלו, יתפתחו ויעבדו היא אחד הכלים המאפשרים להם לגדול ולהתפתח בצורה טובה. ילדים שגדלים ללא חוקים, כלומר באווירה כאוטית, עלולים לחוש בילבול ופחד. כדי לאפשר להם התפתחות וחופש בתוך מסגרת שומרת, לעומת זאת, הם זקוקים לתחושת בהירות של מותר ואסור.

הכירו את עצמכם מקרוב

ישנם פרמטרים רבים המשפיעים על היכולת של היחיד לפעול בצורה מיטבית, והם תלויים בהרגלים המשפחתיים, בגילאים, בסגנון. ומשום כך, אין דרך אחת שנכונה לכולם. שעל כן, ההמלצה הטובה ביותר שאני יכולה לתת היא: בחנו את עצמכם. שאלו את עצמכם, כבני אדם ולא כהורים: מהו אורח חיים בו אתם מתפקדים וחיים כמשפחה, מהם המסרים שעוברים באורח חיים זה? הרי בסופו של דבר, הילדים שלכם חיים איתכם, רואים ומחקים אתכם לא מעט. איזה מסר מילולי ובלתי מילולי עובר אליהם? האם המסר שעובר הוא המסר שאותו אתם רוצים להעביר?
לא מילים, גם לא ציטוטים מספרים, מחקרים, הרצאות ואפילו תוכניות טלויזיה למינהן: ההתנהלות שלכם מול ילדיכם היא המסר הכי חזק ומשפיע שאתם מעבירים להם. כהורים, אתם המקור שאותו הם מחקים. נסו לענות בכנות איך אתם פועלים בחייכם, ומהו המודל אותו המייצגים עבור ילדיכם:
האם אני פועל לפי תוכנית כלשהי: האם יש בה סדר? הגיון? יעילות?
האם אני מאמין בעצמי: פועל להגשים את המטרות שלי? החלומות שלי?
מהם הגורמים המניעים אותי לעשייה: כשיש לי מטרה ברורה, כשיש לי חופש מוחלט, כשאני מחובר ריגשית למה שמבקשים, כשהגיוני לי מה שנידרש, כשבא לי?
מתי אני מצליח להפיק מעצמי יותר: כשאומרים לי מה לעשות, כשמסמנים לי תחום ונותנים לי חופש לפעולה, כשבודקים אותי כל רגע?
האם אני פועל כדי להוכיח את עצמי לעצמי או לאחרים?
כמה אפשר לסמוך עלי, על מילותיי, מהי רמת האמינות שלי?
כל זה חשוב, משום שלפני שאתם מאתגרים את הילדים שלכם במשפטים כלליים – של מה נכון ומה לא, איך צריך להיות ואיך לא – כדאי שתכירו את עצמכם מקרוב. שכן אין דבר שעובד יותר מאשר דוגמא אישית.

היו משוכנעים בחשיבות החוקים שקבעתם

אז איך עושים זאת? אייך מייצרים סדר, איך קובעים חוקים וגבולות במשפחה? מתחילים בכך, שמבינים מהי המשמעות והמחוייבות שיוצרים כללים, חוקים וגבולות. מהן המטרות שהם משקפים, הערכים והנורמות המשפחתיות. מה משמעות החוקים והגבולות לכל בני המשפחה? ומתחייבים לכך שחוקים מחייבים את כולם, אך הגבולות משתנים בהתאם לגיל וליכולת. ואז, מגדירים את המטרות של עצם יצירת החוקים והגבולות, כך שהילדים יוכלו להפנים את החוקים ולהרגיש שנוצרו עבורם ולטובתם; שאלה חוקים שמגנים עליהם, מייצרים סדר ומשמעות ובונים שיתוף פעולה. כדי לוודא שהחוקים תואמים את השאיפות והמטרות, כדאי שתבררו עם עצמכם האם הם מובילים להשגתם. שהרי המטרה היא לגדל ילדים בוגרים, עצמאים, אחראים ובעלי תחושת ערך טובה. על כן, חיוני שתהיו משוכנעים לגמרי בחשיבות החוקים והכללים שקבעתם, לעצם קיום החיים בצוותא. אם אינכם משוכנעים בכך, לא תוכלו ליישמם או להנחיל אותם לילדים. ולכן, חישבו לפני, ואז פעלו בנחישות. הקדישו זמן לשיחות עם הילדים כדי להסביר את ההגיון שמאחורי הדברים, להקשיב לדבריהם, ונסחו את הכללים על דרך החיוב. מה כן מותר לעשות, ופחות מה לא. חשוב להדגיש: להורים יש סמכויות, תפקידם לייצר את החוקים, אבל באופן כזה שמכבד ומשתף את כל בני המשפחה, ומיידע אותם מראש על המשמעויות.