הסקרנות לא הרגה את החתול אבל…

    מה הטריגר המעורר לסקרנות ומהו המכניזם מאחוריה? התשובה היא היכולת לשאול "למה" היא יכולת ייחודית למין האנושי. השאלה הפשוטה הזו לכאורה היא המנוע מאחורי היצירתיות, וההתפתחות בכל התחומים בין מדע אומנות וממשל חינוך וכו. היא הבסיס לסיפורים אותם אנחנו מספרים ובכך מייצרים עולמות דמיון ומחוזות חדשים לחקירה.

מהי סקרנות? סקרנות היא המנוע מאחורי התנועה שלנו לעבר הצעד הבא. סקרנות מתעוררת כשיש הבנה לגבי הפער הקיים בין מה שיש לי כיום לבין הידיעה שיש אפשרות אחרת, האפשרות הבאה, שאיננה ברשותי כרגע. תחושת הפער היא המוטיבציה לחיפוש, היא זו שמעוררת את הסקרנות. שום דבר לא יתחדש, שום דבר אחר לא יקרה, שום דבר לא יתקדם באמת אם הוא לא יעורר בנו סקרנות. לא נשקיע בדבר, לא נתעמק, לא נחפש. (האם זה עומד בניגוד להשלמה עם דברים וקבלתם, כאופציה שפויה לבריאות הנפש? …שאלה למחשבה)

האם כל דבר מסקרן אותנו? מסתבר שלא. לא הכל מענין אותנו ולפיכך לא הכל מעורר בנו סקרנות. מה כן? מה שכבר יש לנו ידע לגביו , וחסר לנו עוד. מה שמחובר לעולם הערכים שלנו , התשוקות שלנו, מה שמעורר בנו התרגשות אינטלקטואלית. באופו מוזר ככל שאנחנו יודעים יותר על משהו אנחנו מסתקרנים יותר לגביו . מה לגבי מי, מי מעורר בנו סקרנות? אדם מסוים יכול לעורר בנו סקרנות בשל האופן בו חושב, דרך החיים שלו, ההתנהלות שלו, ההשגים שלו המעוררים בנו השראה, הסקרנות לדעת עוד. (סקרנות אינה רכילות. אין בה רוע, יש בה רצון כנה לגלות ולדעת מתוך ענין כנה ואמיתי)

מה עושה הסקרנות למוח שלנו? מייצרת חיבורים חדשים , קשרים חדשים במוח כתוצאה מידע חדש וחיבורים חדשים. סקרנות מעוררת בנו את מערך החשיבה , אך למרות זו לא נחקרת מספיק כפי שמספר פרופ' מריו ליביו מחבר הספר "למה". כבר מגיל צעיר אנחנו שואלים למה למה ולמה. בהמשך אנחנו עוצרים, מדיכוי חברתי או חוסר מענה. אבל התהייה הסקרנות היא מנגנון טבעי לאדם ומהווה חלק חשוב בהתפתחות האנושית וביצירת העולם כפי שהוא היום. ישנם היבטים שונים של סקרנות. למשל סקרנות לגבי משהו המעורר בנו קונפליקט, חוסר שקט, חוסר נוחות. וסקרנות לגבי ידע חדש המעורר בנו התרגשות וציפיה, שמחה לקראת. בשני המצבים אנו סקרנים לקראת אבל התחושות בגוף אחרות לגמרי, דריכות ,התרגשות ולחץ פיזיים ישפיעו על ההתנהלות שלנו בהמשך והיכולת שלנו להתנהל אל מול הידע החדש.

מה עושה הסקרנות לחיים שלנו?התפתחות אישית, פיתוח יכולות אנושיות, פיתוחים והמצאות ובכלל הקשר האנושי באחר נובעים כולם מאותו מנגנון של סקרנות התבוע בנו. פרופסור נוח הררי מציעה שאנחנו הפכנו להיות המין השולט בשל יכולתנו להשתמש בידע, לשתף פעולה ולסחור במזון, חקלאות, כ"א ולא פחות חשוב ידע. מאחורי המנוע הזה של המין האנושי מתקיים מנגנון הסקרנות שמאפשר את הצעד הבא, את החידוש הבא, את המענה הטוב יותר היעיל יותר המשופר.

ומה לגבי סקרנות בעולם דיגיטאלי? הרי המוטיבציה הגדולה ביותר להקליק (להגיב), להיכנס (לסקור את הקיים), לכתוב (להעמיק לשתף בידע שלך) ולעשות שייר (לשתף הלאה, תקשורת), מונעת מסקרנות! וכולם מנסים לעורר אותה בכל דרך אפשרית. בתמונה מדליקה שלא חשוב אם היא שייכת או מייצגת, בכותרת פרובוקטיבית, במשחקי מילים משעשעות בהצעות חינם ל…

האם הייתם מקליקים על השאלה הבאה: כמה חיות נולדות בעולם בכל יום? שאלה שאין עליה שובה מדוייקת ובכל זאת מדליקה איזשהו כפתור במוח גם אם אנכם חובבי חיות מושבעים.

אז אייך מעוררים סקרנות? אייך יוצרים תהליך סקרני? 1. קודם כל מתחילים בסקירת הקיים. 2. מתוכו צצים הפערים, חוסר שביעות הרצון, שאלות . אבל אז ממש חשוב ל: a. להשתמש בשפה מסתקרנת – מענין אותי אייך הגעת ל…. מה יכול להיות הדבר הבא ש…. b. לשתף במידע חדש לצד השני ולעורר סקרנות c. לא לדכא ולא לשים בצד אף מידע או שאלה שמתעוררת 3. הפערים האלה והמידע המתקבל מעוררים את הסקרנות אם הם בטווח הענין שלך. אחרת…כדאי להחליף מקצוע , לקוח או נושא… 4. עושים הרבה תקשורת! החלפה של רעיונות מחשבות ידע ושאלות יכולים לייצר כיוונים חדשים שלא היו שם קודם. 5. ובעזרתם אפשר יהיה להתחיל מהלך אחר, להגדיר כיוון חדש, להתחיל להתכונן למציאות ולתוצאה אחרת.

סקרנות הפוכה משיעמום, אדישות , סקרנות מעוררת אצלנו שאלה , תהייה, תמיהה. [/main] מקורות השראה : פרופ' מריו ליביו – "למה". פרופסור נוח הררי –

מתי מספיקה חברה טובה ומתי נדרשת עזרה מקצועית?

    אוזן קשבת, אמפטיה, הכרות עמוקה וסביבה תומכת, מסייעים לנו לא אחת לעבור משברים ודילמות בחיים. האנשים הקרובים אלינו מכירים אותנו, רוצים בטובתנו, ואנחנו מאמינים שהצעתם ועצתם יסייעו לנו לעבור את המשבר הזה. ואכן, במקרים רבים, חברים טובים עושים יופי את העבודה.


מתי הדבר לא מספיק?


  • שהסיפור מתחיל להיות מורכב, שלשמוע אותנו מצריך הרבה שעות, שהבלבול שאנחנו חווים מבלבל את הצד השני ואין לו יכולת לעזור.

  • כשהחברה עברה משהו שדומה ב"מראה" החיצוני שלו לסיפור שלנו, ומשיאה לנו עצה מתוך עולמה…שאינו עולמנו.

  • שאנחנו נבוכים מדי מלבקש עזרה וסיוע, שאומרים לנו שזה קטן עלינו ואנחנו מרגישים בדיוק את ההפך.

  • כשאנחנו מספרים על הבעיה החברה או החבר לא ממש מבינים מה אנחנו רוצים הרי זה קל, "תעשי ככה וככה וזהו…" ואנחנו מרגישים שאין על מי לסמוך…לא הפעם, לא באמת

  • כשהמעורבות הרגשית של האחרים היא בדיוק מה שימנע מאיתנו להיות פתוחים וכנים.

  • במקרים האלה, כשההחלטות הן חשובות ומשמעותיות לנו ואנחנו לא מצליחים לקבל החלטה, מרגישים עומס רב, בלבול ותקיעות, לחץ חברתי ומשפחתי שלא מקדם לשום מקום, נדרשת עזרה מקצועית.



      עזרה מקצועית מאפשרת ליצור בהירות, הבנה, סדר ותוכנית פעולה להחליט להתקדם ולהמשיך בדרך הנכונה.

      מתי צריך ליווי לשינוי?

      כשאני אומרת שאני מלווה אנשים בתהליכי שינוי שואלים אותי מה זה אומר ולמה צריך?


      התשובה היא ששינוי פוקד את חיינו בכל מיני היבטים שלבים ועוצמות. בשינויים קטנים אנחנו מצליחים להסתדר על פי רב, נעזרים בחברים משפחה ויועצי סביבה למינהם, וכל זה עובד וטוב כשהאפקט של השינוי על חיינו משמעותי במידה ממוקד ולא עוצמתי.


      בשלבים מסויימים בחיים ולעיתים בנושאים מסויימים בחיים אנחנו ניצבים מול אי ידיעה, החלטות קשות, מפחידות, מבלבלות, כשברור לנו שכל בחירה לכל צד יכולה להסית את החיים שלנו למקום אחר ולהשפיע באופן משמעותי עלינו או על מה שחשוב לנו.


      בהחלטות כאלה, החלטות מאג'וריות משמעותיות, הפחד, החרדה, הבלבול ומגוון הרגשות וההשפעות של הקרובים מסביב, מייצרים תקיעות וחוסר יכולת לקבל החלטה אמיתית שטובה לנו.


      כל אחד אומר לנו משהו אחר מתוך עולמו, מייעץ…ומגדיל את חוסר היכולת שלנו להחליט ולהתקדם. הסממן המובהק הוא תקיעות.


      במצב כזה נדרשת עזרה מקצועית!


      הגעת לנקודת צומת, צריך לשנות , להחליט, או משהו כבר לא עובד, זה הזמן להעזר בתוכנית הליווי לשינוי.