zoom conversastion

השפעת הזום על צורת השיח והמפגש שלנו

אם יש משהו ודאי לגבי ימי הקורונה הוא… שהיא האיצה תהליכי דיגיטציה. אם בחודש ינואר הייתי צריכה להשקיע זמן ואנרגיה בלשכנע ולהסביר שאימון אישי אימון מקצועי או הנחיה של מפגשים בזום זה ממש סבבה ורבים היו מרימים גבה, ומסבירים שהם חייבים להרגיש את האדם מקרוב ושזה לא אפשרי ולא כולם ולא תמיד ולא ולא…. באה הקורונה והפכה את הקערה על פיה. פתאום הלא נורמאלי נראה נורמאלי ואפשרי. הקורונה יצרה שינוי מנטאלי עמוק בתפיסה של מפגשים אונלייו. עכשיו לך תסביר לאנשים שאולי נכון וכדאי גם להיגש פנים מול פנים שזה אחרת ו…
אז כן, כולם מכירים את הזום, אם כי יש עוד שיטות ואפליקציות כמובן, אבל הרעיון של שיחות אונליין לא רק אחד על אחד אלא גם ממש מפגשים קבוצתיים, משפחתיים קהילתיים ארגוניים צוותיים וכל פורמט אחר ,הפכו להיות מובנים כמו כל פגישה אחרת. מובנים מבחינת מוכרים, אבל לא באמת מובנים עד הסוף מה קורה לנו בתוך הזומים האלה.
אני מניחה שעוד מעט יצאו המחקרים המסודרים והמדוייקים שיסבירו מהו התהליך ויתנו איזו מתודה סדורה ותרשים הולם, אבל עד ש. החלטתי לרכז ממספר תובנות מעניינות שעלו במהלך החודשיים האחרונים לשימושכם.🏎️

המהפך התפיסתי לגבי שיחות אונליין, זום, שנוצר בעקבות משבר הקורונה ואיך זה משפיע עלינו:

1. כולנו מרובעים 🔲 😱. כולנו שווים וכולנו מאבדים גובה. זה מה שקורה לנו בזום. כל מי שאנחנו כל האנרגיה האישיות הכל נכנס ומאוכלס במשבצת קטנה שהולכת ומצטמצמת ככל שמספר המשתתפים גדל. ריבוע אחד שווה בגודלו לכל הריבועים האחרים. וההרגשה הזו שאנחנו כולנו באותו גודל משפיע על אנשים בצורות שונות. המצחיק הקבוצתי משתתק, השותק הקבוצתי יכול להעלם, הגבוה לא מסתיר לאף אחד, והתפקיד הקבוצתי שכל אחד חווה אותו בקבוצות שונות משתנה מאד. זה מטלטל, זה חדש ואחר, וזה משפיע על הדינמיקה, על ההשתתפות וההימנעות.
2. משטחים את ההררכיה 💃🏻. אחד הדברים הנהדרים שאיפשר הזום הוא מפגשים של קבוצות גדולות, קהילות וארגונים ממרחבים פיסיים שונים. נכון שחברות טרנסאטלנטיות עשו זאת קודם, אבל גם הן עשו זאת בצוותים קטנים בדרך כלל, ועם אנשים מיומנים טכנולוגית בענין. החידוש המדהים הוא שאנשים בלי ידע טכנולוגי רב לוקחים חלק בשיחות כאלה כיום! אנשים בכל הדרגות ורמות ההררכיה של קהילה וארגון יכולים להיות שותפים למפגשים ולקבלת ידע באופן פתוח ומאפשר יותר. אפשרות לתת למגוון קולות להישמע, קולות שהיה קשה מאד לשמוע קודם. הרעיון ששיח של קבוצה גדולה הופך להיות חלק משגרה של ארגון, מאפשר השטחת ההררכיה, זרימה של ידע ומידע לקבוצה רחבה יותר של אנשים, ויצירת חיבורים חדשים.
3. הדיבור הוא בעיקר מהפה 🗣️כלאמר, אין ידיים לנפנף, קשה להרים קול או לשחק עם מנעד הקול, פאתוס פחות עובד, הליכה במרחב בלתי אפשרית, קשקוש על הלוח לא אפשרי, הקיצר אין לאן לברוח אלא למילים עצמן. כן, כולם ממוקדים בריבוע שלך.
4. ויז'ואל הוא המלך! 👀כמו בכל מפגש הנראות הראשונית משפיע עלינו גם בזום. לא בענין של יופי אלא אסטטיקת המרחב – אור, רקע, רעש, סביבה, תנועה במרחב, לבוש. אנחנו שמים לב לזה עוד יותר כי אין לנו סביבה כללית להתייחס אליה, אנחנו מתמקדים בסביבה של האחר, הדובר. מה שמשליך חזרה על עצמנו. הבחירות שלנו בסביבה ממנה נפעל מעידות במשהו על עצמנו, או לכל הפחות מאפשרות לאחרים ללמוד משהו עלינו דרך זה. אז תיבחרו היטב מה המסר הבלתי מדובר שעובר מיכם לסביבה.
5. הטכנולוגיה שולטטטטתת 👩‍💻 כמנחה של מפגש כזה כדאי לוודא שיש בידך את כל הידע הנדרש להפעיל את המרחב תוך כדי הנחיה בצורה טובה, או להעזר בכוחות אחרים. למשל איך להשתיק רעשים שניכנסים תוך כדי דיבור, איך להראות חומרים, לפצל לחדרים, להפנות לצ'אט, לדפדף בין המסכים, להוסיף אלמנטים כמו פאדלט ועוד פטנטים חמודים.
6. זמן זום  הוא זמן אחר. מה שיכול להימרח במפגש רגיל ולהרגיש בנוח לרב האנשים, אינו מתאפשר בזום. רמת הקשב פחותה, הסבלנות בישיבה על הכסא מצומצמת, המרחב בתוכו מתקיימת השיחה פוגע באינטימיות ואי אפשר לרכל עם מי שלידך על משהו או מישהו!. מה שאומר שהסבלנות הרבה יותר נמוכה, ולפיכך מפגש של שעה בלייב שווה ערך לכ 40-45 דק בזום לא יותר.
7. אין מקום לאילתורים 🤦‍♂️. כוון שפורמט הדיבור הוא אחר, לא ניתן להיכנס אחד לדברי השני, המינגלינג הרגיל לא ממש עובד, עזרים טקטיים עובדים פחות, חשוב שתיהיה מטרה למפגש, נושא, שאלה, איזושהי כותרת / הזמנה שבגינה מתקיים המפגש. ומכוון שכך חשוב שיהיה ברור איך הולכים לנהל את המפגש הזה. כוון שהזמן פועל אחרת, והאנרגיה שונה אנשים חווים את המפגש אחרת ממפגש לייב, והדרך לרתום אותם לשיח ולהיות שותפים במפגש באופן משמעותי צריך להיות מתוכנן. אם במפגש רגיל של צוות או קהילה אפשר להרגיש דברים תוך כדי ולהתארגן אחרת איתם, לזרום איפה שצריך, להאט למהר להפעיל תוך כדי, בשיחות זום זה הרבה יותר קשה. ולכן ההכנה של המפגש, מה המטרה שלשמה התכנסנו מה המבנה וההחזקה שלהם חשובים מאד. אין מקום לאילתורים. או פחות מקום.

8. המאחרים, הנרדמים והמעלימים את עצמם 🙇‍♀️🦹‍. כמו בכל מפגש טוב הדמויות האלה נוכחות גם בזום. השאלה היא מה עושים איתם בזום כמו בחיים עצמם. ההה…חיכיתם לתשובה. אין לי עדין.

9. קצב, ועוד הפעם קצב! 🙇‍♀️🦹‍ אז כן, כוון שזו המדיה וזו המסגרת, ואפשר להעלים אותך בשניה או להתעלם ממך, מה שבחיים עצמם אפשרי אבל פחות נעים יותר בולט וקצת מייסר , קצב הדיבור של המנחה ושל המשתתפים עצמם חייב להיות מהיר יותר. לא אוטוסטראדה, פשוט פחות ההה וווווו הממממ אלא משפטים ברורים.
10. ולסיום אנרגיה! 💃🏻🕺🏻 נכון שאחד הדברים הבלתי ניתנים לפיצוח בתהליך הזה שנקרא פגישה טובה משמעותית מרתקת מעניינת מועילה וכו…הוא האנרגיה . מרגישים אותה בחדר, בדינמיקה בין המשתתפים, התחושה הזו שאנחנו מסיימים משהו מרגש ובא לנו להמשיך עוד. וכן זה אחרת בזום. אחרת משמעותית. אבל גם כאן יש כמה אלמנטים שיכולים להשפיע על האפשרות והחוויה של האנשים לצאת עם אנרגיה גבוהה ותחושה של עברתי כאן משהו משמעותי. זה קשור לרמת הקשב של המנחה, לניהול נכון של המפגש, ליכולת לרתק ולענין, להכנה הנכונה, לחיבור הנכון של האנשים לנושא ולהבנה של תהליכים קבוצתיים ותהליכי הנחיה שמנחה מקצועי יודע להביא לחדר הפיזי והוירטואלי. אז אם הרגשתם שזה חסר במפגשים שלכם, ואם חשוב לכם לשפר את המפגשים העזרו באנשי הנחיה מקצועיים.
זהו להפעם. מוזמנים להוסיף להאיר ולהביא מהחוויות שלכם.❤️

עוד על:

שתפו את הפוסט

WhatsApp chat