הסיפור שנספר לעצמנו הוא מה שישאר לנו בראש, בזיכרון
עלפיו יהיו התבניות של ההגדרות העצמיות שלנו במוח,
האמונה על היכולות והכוחות, על האפשרויות
ועל מי אני בוחר להיות.
וכן, בסוף מה שקורה קורה,
אבל איך שנספר את זה….
ישפיע על מה שיקרה בפעם הבאה.
לא בקטע של לעבוד על עצמנו
יותר באופן בו אפשר לראות את הדברים.
להכל יש כמה זוויות, אז כדאי ליבחור בזו שתקדם אותך לא?
אפשר לעבוד על זה ולהשיג יותר
כדי להגיע למקומות ניפלאים.
אנחנו עושים את מה שאנחנו יודעים ורגילים לעשות, בדרך כלל חוזרים שוב ושוב על אותם הרגלים התנהגויות ומהלכים בדברים שעובדים לנו זה נהדר בדברים הפחות
איך לעשות לעצמי אימון קריירה ויחסי ציבור מקדמים במקום העבודה? למה אנשים טובים נשארים מאחור? אחת התופעות המעניינות שיש בעולם העבודה, ואני פוגשת אותה לא
כמה קשה להגיד אני לא יודע, אני לא יודעת. כמה מהירות התשובות שלנו לגבי כל שאלה, וכמה מובכים אנחנו כשאין לנו את התשובה. כי הרי
הסיפורים בחיים תמיד מגיעים עם המשכים. אנחנו סוג של טלנובלה כל פרק משפיע על הבא כל מקרה שקרה ישפיע על המקרה הבא שיקרה. השליטה ,
