הסיפור שנספר לעצמנו הוא מה שישאר לנו בראש, בזיכרון
עלפיו יהיו התבניות של ההגדרות העצמיות שלנו במוח,
האמונה על היכולות והכוחות, על האפשרויות
ועל מי אני בוחר להיות.
וכן, בסוף מה שקורה קורה,
אבל איך שנספר את זה….
ישפיע על מה שיקרה בפעם הבאה.
לא בקטע של לעבוד על עצמנו
יותר באופן בו אפשר לראות את הדברים.
להכל יש כמה זוויות, אז כדאי ליבחור בזו שתקדם אותך לא?
אפשר לעבוד על זה ולהשיג יותר
כדי להגיע למקומות ניפלאים.
בהרבה מקרים נטיית הלב של האדם היא לקבל עזרה אישית, אחד על אחד מותאמת לצרכיו. המחשבה מאחורי זה הגיונית, יהיה לי מקום לעבד לחשוב לשאול
לדמיין עתיד – קודם כל נולדנו עם זה! מה איפשר לאדם להשתלט על העולם אל מול חיות גדולות וחזקות? פרופ' יובל נוח הררי טוען שזו
הגיע הזמן להגיד את האמת רוב העובדים היום הם מנהלים. בשונה מפעם שלהיות מנהל היה ענין של ותק השכלה קשרים והיררכיה, היום בעולם הארגוני השינוי
הסתכלות כנה על עצמנו, ליד מי נרצה להיות ממי ניקח השראה, מי יעורר בנו תחושת מסוגלות וחשק לעשות דברים, התשובה כנראה תיהיה אנשים עם גישה
