בהרבה מקרים נטיית הלב של האדם היא לקבל עזרה אישית, אחד על אחד מותאמת לצרכיו.
המחשבה מאחורי זה הגיונית, יהיה לי מקום לעבד לחשוב לשאול וכל זה בצורה נוחה ואינטימית.
גם סוג של "מקסימום ניצול הזמן לטובתי". וזה מעולה!
הרבה מנהלים חושבים שכדי לקדם את האדם כדאי מפגשים אישיים ותהליכים מקדמים כמו אימון אישי למנהלים.
בהחלט מהלך חשוב משמעותי משפיע ותורם.
אבל יש עוד נקודה שמנסיוני מאד מאד משמעותית שלא קוראת באחד על אחד ומאד מתקיימת בקבוצה שמונחית מקצועית והיא האפשרות לראות נקודות מבט שונות , לשמוע דברים שלא חשבתי עליהם, או לשמוע עמדה שעד היום חשבתי שהיא לא הגיונית דרך אדם אחר מקבלת משמעות מעניינת.
לשמוע את דעתי דרך אחרים, להבין את האופן בו אני מצליח להעביר את החשיבה שלי, לשמוע את דברי וההשלכות שלהם בקול רם אפשרי רק בקבוצה. לשיתוף בקבוצה יש כוח עצום בהבנה על עצמנו גם אם לא דיברנו גם אם לא כל הזמן היה שלנו.
החשש שמלווה מהלך כזה לעיתים נובע מהפחד של "מה פתאם שאספר משהו שאגלה חולשות, אולי ישתמשו בזה נגדי אחר כך" וכד'….החששות האלה מובנים, אבל בהתנהלות של הנחייה מקצועית נכונה ובמטרות עבודה מתאימות הערך שמאפשרת הקבוצה ליחיד וליחד הוא משמעותי מאד.
מה שחשוב הוא להתאים לצורך, לנקודת הזמן, ולהבין מה ייתן את האפקט המשמעותי ביותר אל מול האתגר. אז יחיד או יחד? לבד או קבוצה? אחד הפרמטרים המשמעותיים ביותר הוא מהו האתגר.
האם הוא שייך לאדם אחד בלבד למשל התנהגות אישית ספציפית או שאלו נושאים שקשורים לתרבות השיח בארגון, לתפיסות שמנהלות את הקבוצה ומייצרות התנהגויות שפוגעות בהתקדמות של כולם.
בין אם אתם מנהלים ששומרים את הקלפים קרוב לחזה או לא, ההתנהגות שלכם כמובילים תשפיע על התנהגות הקבוצה, וזו לאורך זמן תתקבע כתרבות השיח וצורת ההתנהלות בקבוצה.
