אחת התופעות המעניינות שיש בעולם העבודה, ואני פוגשת אותה לא מעט, זו תחושה של אנשים מאד טובים ומוכשרים שנשארים מאחור בגלל סיבות כמו שהם מגדירים אותם :- אין לי מספיק

הרחבת התודעה מגדילה את החרות שלנו, ובכל זאת רובנו נוטים לראות בזה אקט רוחני ולא לוגי מתבקש!. זה נכון שפעם התייחסו למודעות ותודעה בהקשר הרוחני בעיקר. קראו לזה בכל מיני

הסרטון הזה (שנעשה בפייסבוק לייב) עוסק במילים שמשנות את החיים. למילים יש כוח, כוח עצום. לבנייה ולהרס. הרי עולם ניברא במילה…:)  מילים הן תקשורת ומילים הן אפשרויות. דבר  שאין לו

איך להתקדם במקום העבודה , איך לצאת מתקיעות? מסתבר שהסודות האישיים שאנחנו כל כך מקפידים לשמור עלהם מפני כולם, מסתירים במאמץ ובאנרגיה, שרק לא ידעו את זה עלינו, שרק לא

נעצרתם? "החיים לא קורים בקצב שאני רוצה, ולא כמו שאני רוצה. לא כמו שציפיתי לא כמו שהבטחתי לעצמי , זה כל כך מאכזב. חשבתי שזה אפשרי, האמנתי בעצמי  שזה יקרה

אין סודות בחברה…? האומנם "אין סודות בחברה"? ובחברות? החוכמה הזו מבוססת על ההבנה האנושית, הילדית שלנו, שסודות פוגעים והיא  נכונה גם לחיים הארגוניים. אבל בעולם התקשורת המהירה ניסיון לשמור על