הסיפור שנספר לעצמנו הוא מה שישאר לנו בראש, בזיכרון
עלפיו יהיו התבניות של ההגדרות העצמיות שלנו במוח,
האמונה על היכולות והכוחות, על האפשרויות
ועל מי אני בוחר להיות.
וכן, בסוף מה שקורה קורה,
אבל איך שנספר את זה….
ישפיע על מה שיקרה בפעם הבאה.
לא בקטע של לעבוד על עצמנו
יותר באופן בו אפשר לראות את הדברים.
להכל יש כמה זוויות, אז כדאי ליבחור בזו שתקדם אותך לא?
אפשר לעבוד על זה ולהשיג יותר
כדי להגיע למקומות ניפלאים.
ככה מעצבים עתיד, חזון אחת הדרכים לפרוץ את החשיבה שלנו ולהכניס קצת מחשבה אחרת שאיננה עוסקת בטרדות היום יום היא לשאול שאלות מעוררות כדי לראות
אחת התופעות המעניינות שיש בעולם העבודה, ואני פוגשת אותה לא מעט, זו תחושה של אנשים מאד טובים ומוכשרים שנשארים מאחור בגלל סיבות כמו שהם מגדירים
לא צריך לחפור עמוק מדי כדי להבין שמאחורי החיים הזוהרים המוצגים מתחבאת אצל רובנו ערמה של קשיים, שאלות ותהיות תיסכולים ואכזבות. האם הן מוצדקות? ולמה
לאור השינויים הצפויים בשוק העבודה בשל שנת הקורונה, האם זה הזמן להחליף עבודה אם לא טוב לך? האם זו הדרך היחידה לשנות את המצב…לזוז? התשובה
