לשלוט בתגובות ולנהל את הרגשות שלנו זה חלק משמעותי ביום יום ונדרש בכל מפגש עם אנשים, מהמפגשים המשפחתיים, היומיומיים כהורה כאדם כחבר.ה ובוודאי במקום העבודה. אבל, כשמנהלים אנשים ובכלל בעבודה עם קולגות מנהלים לקוחות וכד', ניהול התגובות הרגשיות שלנו קריטי יותר בשל ההשלכות הרבות הן על מערכות היחסים, התוצאות העסקיות והן על הקריירה העתידית והקשרים העסקיים שנפתח.
כל מפגש אנושי יכול להיות נהדר ויכול לעורר אי נוחות ופגיעות. הבעיה במפגש שמעורר אי נוחות או פגיעות היא שהתגובה שיוצאת מאתנו על פי רב איננה התגובה שהיינו רוצים. ברגעי סערה, עומס או פגיעה בנקודה רגישה, הראש מאבד את השליטה והרגש משתלט. מחטף רגשי כזה קורה כשרמת המוכנות שלנו נמוכה. היכולת שלנו להגיב מהר וטוב, לתמרן את התקשורת שלנו בצורה יעילה, להשיג תוצאות טובות במצבים מאתגרים היא פונקציה של מיומנות ומודעות.
תגובות זועמות, תגובות לא לעניין ,מעבר לפרופורציה, פוגעות באחר אבל יותר מכל בסופו של דבר פוגעות בנו. זה מביך, זה מערער זה פוגע במערכת היחסים האישית העסקית או הארגונית, אפילו שבכלל לא התכוונו להגיב עד כדי כך. ואחרי כל ההשלכות האלה יש את התסכול הגדול מכולם, האכזבה מעצמך – בגילי במעמדי…תחושה של כישלון מבוכה ובושה.
האם אפשר לנהל טוב יותר את התגובות שלנו? למה זה חשוב, ואיך עושים את זה?
למה זה חשוב? כי כולנו נעדיף לעבוד ולהיות בקשר עם אנשים מוכשרים ונחמדים, נעימים, מתקשרים מאשר מוכשרים ולא נעימים, מתפרצים לא יציבים פוגעים. אלא אם את.ה כישרון חד פעמי ללא תחליף שאנשים יהיו מוכנים לסבול הכל ממך, וזה נדיר. נדיר מדי. במקרה כזה מה שקורה בד"כ הוא שהתסכול יוצא בכל מיני דרכים מתחת לפני השטח, בפגיעה במקומות ובאנשים שאפשר לפגוע, בדיבור רע על האדם, רכילות עם אחרים משמעותיים, ועד הוצאת שם רע. בנוסף, יותר קשה לקדם אנשים שאינם שולטים ברגשות שלהם מכוון שזה עלול ליצור נזק למספר אנשים רב יותר ולהשפיע על המוטיבציה, היחסים בארגון או הקשרים עם הלקוחות. ניהול רגשי לא טוב הוא קושי לאדם ולארגון.
עם נתייחס גם לעובדה ששום יצירה עשיה והתקדמות ארגונית עסקית איננה מתקיימת בחלל ריק או נוצרת ע"י אדם אחד, החשיבות של תקשורת טובה ונכונה בכל מצב, ברורה ועצומה.
ואם לרגע עוברת המחשבה ש..אוקי אז יכול להיות שאני, שפלוני, לא מגיב.ה טוב אבל הוא תותח היא מקצוענית, אז זה נסלח. אז זהו שלא כל כך. בטח לא לאורך זמן. למה? כי דווקא ההבנה שאדם במעמדו מתפרץ, מתקשר רע, מגיב לא טוב תרחיק את האחרים, ותצמצם את רמת התעוזה להעלות רעיונות או בעיות. וההשלכות – ריחוק, הסתגרות, פגיעה באמון, ופספוס של רעיונות טובים סקרנות ויצירתיות בארגון.
האם ואיך אפשר לשפר ללמוד ולהתייעל בזה? התשובה הקצרה היא כן, התשובה הארוכה היא שזה דורש שינוי פנימי בחשיבה על הדברים, המיינסט, ושינוי חיצוני בדברור של הדברים. באמצע יש תהליך שינוי שצריך לעבוד עליו, ולהתאמן על השינוי. אבל אם אנחנו מבינים את התועלת העצומה של תקשורת טובה הן ליחיד ולצוות, והן לתרבות הארגונית ולתוצאות העיסקיות והחברתיות של הארגון, נשקיע בזה ונשדרג לגרסה טובה יותר, לדור חדש ועדכני של תקשורת.
