זה זמן זום!
מאז תחילת ימי הקורונה הזום השתלט על החיים. זום באימונים אישיים זום בסדנאות מנהלים זום בשיחות משפחתיות, זוםזוםזום….
יתרונות יש! למשל כמו יותר אנשים ממחוזות שונים שהיה קשה להגיע אליהם, יותר קצר וממוקד, אין פקקים בדרך, אפשר להישאר עם מכנסיים קצרים אם לא שוכחים לקום!.
חסרונות גם יש. למשל, גודל האנשים הוא רק מה שנכנס לריבוע, חלק עליון בלבד. שפת גוף מצומצמת והרב נשען על מימיקה בפנים. סבלנות פחותה, חשיפה אישית מצומצמת יותר.
מפגש אנושי הוא הרבה מעבר לתוכן וטקסט, הוא הרבה מעבר לתהליך כזה או אחר. הוא רב מיימדים. הוא פועל בכל החושים. גם חוש הריח ההוא חלק ממפגש, וזה נעדר. גם המגע החברי, לחיצת היד. בקבוצה יש עוד היבט והוא האפשרות לדבר במקביל תוך כדי להתפרץ …הכל כך ישראלית שא יכולה להתקיים בזום.
מה למדנו על עצמנו?
לראות את עצמך מדבר, מתבטא ואפילו כועס מול העיניים של עצמך….זה לא פשוט אבל זו למידה עצומה. זו למידה מאד משמעותית אם אנחנו מוכנים להסתכל על עצמנו בצורה כנה. מה המימיקה, כמה הבעות הפנים מתאימות לתחושות ואיך זה עובר מסך…או פחות.
ויש את הנעלמים...
רמת הריכוז פחותה בזום ברב המיקרים. אבל האם ככה דימיינו את עצמנו? שזו רמת הריכוז שלנו, הסבלנות? ומה קורה לנו שהסבלנות ניגמרת? בעבר יכול להסיט מבט לטלפון ולחשוב שאף אחד לא שם לב. לקשקש עם זה או זו שלידנו ולחשוב שזה לא מפריע, ושוב ושוב. היה נדמה שהמנחה יכול להסתדר וגם אם לא לא ממש חושבים על זה.
ועכשיו מה? מה עכשיו? הכל מול העיניים לא רק של כולם! אלא גם מול עצמך. ולא תמיד זה מחזה נעים, בודאי מעורר שאלה האם זה לענין, הוגן? או מה אני צריך לעשות אחרת. התשובה מתחילה ב ….לא להשתתף בכל זום אפשרי רק במה שחשוב באמת ונידרש. 🙂
מתאמנים בזום
בתהליכי אימון אישי ומקצועי בזום אני חווה פחות קושי. כשזה אחד על אחד, כשמדובר בעניין אישי לאדם שחשוב לו, רמת הריכוז לגמרי גבוהה ואין בעיה של קשר ותקשורת בשל הפלטפורמה.
אחד המהלכים המאתגרים בתהליך האימון הוא למשל לחשוב עתיד, להיכנס לזמן מה ל"מוד" חלימה, לעוף קצת למעלה. וזה בזום קצת מאתגר. בעוד שבמפגש אנושי אפשר להשתמש באמצעים שונים כמו מוזיקה או צבע, במפגש זום , בשל הריחוק, זה מרגיש קצת אחרת . אבל גם לזה נמצאו פתרונות שאפשרו לחלום ולחשוב עתיד אחר. כך שנראה שכאן היתרונות של הזום אינם פוגעים באותנטיות ובקשר בין מאמן למתאמן. ומוסיפים מיימד של מיקוד מסוים.
בכל אופן אני לגמרי על זה, וזה עובד מצוין.
סדנאות בזום
למרות אהבתי העצומה למפגשי קבוצות וסנאות באמיתי, במציאות, בלייב, הקורונה כפתה עלינו את המעבר לזום. אין מה לאמר זה באמת לא אותו דבר. מאתגר יותר פחות אישי, וקצת פחות מקום לביטוי אישי והומור. אני אוהבת גם את החלקים של בין לבין, את הקפה, הבדיחות שעל הדרך, החיבורים האישיים, וזה פחות מתאפשר בזום. ברגע ששני אנשים מדברים במקביל אי אפשר לשמוע כלום. במציאות זה עובד קצת אחרת. אז יש הבדל.
וגם…הכל בריבוע בישיבה, אני עובדת עם הרבה תנועה ותזוזה של האנשים ושלי, ובזום זה לא ממש מתקיים. מצד שני, יש הרבה אפשרויו נוספות מאד נחמדות שמאפשרות לעשות עבודה טובה גם בפורמט הזה. חלוקה לחדרי שיח, שימוש בתוכנות לאיסוף ידע וליצירת מפות חשיבה משותפות, ובסוף הכל מתועד ולא הולך לאיבוד.
אפילו סימולציה עובדת מצוין – כולם מחשיכים את המצלמות ורק השניים נשארים…מרגיש כמו הדבר האמיתי. בקיצור השתכללנו עם הזום, מצאנו דרכים לעקוף ולשפר. ספציפית לי זה עדין מרגיש כמו תחליף אבל מתרגלים.
לשאול בזום
פתחתי שירות חדש שנקרא ZoomTilli :)) בקיצור הזום שלי נהייה עסק בפני עצמו. עוד מעט נפתח אווטר שישב במקומנו ונלך לים…העולם עף קדימה .
רוצים לשאול איך אפשר לקדם סדנה הרצאה או אימון בזום מוזמנים לדבר איתי, או לקבוע פגישה ישירות כאן