הרחבת התודעה מגדילה את החרות שלנו, ובכל זאת רובנו נוטים לראות בזה אקט רוחני ולא לוגי מתבקש!. זה נכון שפעם התייחסו למודעות ותודעה בהקשר הרוחני בעיקר. קראו לזה בכל מיני שמות מבלבלים כמו חיפוש עצמי….כאילו לאן הלכתי, קראו לזה התבוננות פנימה…מה יש שם ואיך זה נראה, וזה נתפס כאקט של אנשים רוחניים דתיים או פילוסופיים. בקיצור לא משהו פרקטי להתייחס אליו. האנשים הלוגיים הרציונאליים לכאורה לא אמורים לעסוק במילים האלה. אבל מה שיפה בהתפתחות של העולם הזה שאנו מבינים יותר ויותר שמה שמנהל אותנו מבפנים הוא האופן בו אנחנו חושבים על הדברים, תפיסות העולם שיש לנו על המציאות , הפרשנות שלנו את הארועים , המילים שיש בנו הסודות ועוד כל כך הרבה חומר. כך שזה למעשה תהליך שקשה להבין אותו בשל המורכבות ושפע המידע שיש שם בפנים, אבל הוא ממש לא רוחני, בכל אופן לא רק. הוא כימי, הוא לוגי , הוא מחשבתי. וככל שאנחנו מצליחים להבין טוב יותר את התפיסות האלה, באיזה אופן הן מנהלות אותנו , ככה אנחנו מצליחים להרחיב את האפשרויות שלנו לראות את הדברים באופן גדול יותר ומאפשר יותר.
הלייב הזה עסק בדיוק בזה. בעובדה הפשוטה שהרחבת תודעה היא צורך התפתחותי ואפילו לוגי, יעיל ומקדם, ואין זה הוגן להשאיר אותו לרוחניקים שבננו בלבד. זה יהיה פספוף!
