הסקרנות לא הרגה את החתול אבל…

    מה הטריגר המעורר לסקרנות ומהו המכניזם מאחוריה? התשובה היא היכולת לשאול "למה" היא יכולת ייחודית למין האנושי. השאלה הפשוטה הזו לכאורה היא המנוע מאחורי היצירתיות, וההתפתחות בכל התחומים בין מדע אומנות וממשל חינוך וכו. היא הבסיס לסיפורים אותם אנחנו מספרים ובכך מייצרים עולמות דמיון ומחוזות חדשים לחקירה.

מהי סקרנות? סקרנות היא המנוע מאחורי התנועה שלנו לעבר הצעד הבא. סקרנות מתעוררת כשיש הבנה לגבי הפער הקיים בין מה שיש לי כיום לבין הידיעה שיש אפשרות אחרת, האפשרות הבאה, שאיננה ברשותי כרגע. תחושת הפער היא המוטיבציה לחיפוש, היא זו שמעוררת את הסקרנות. שום דבר לא יתחדש, שום דבר אחר לא יקרה, שום דבר לא יתקדם באמת אם הוא לא יעורר בנו סקרנות. לא נשקיע בדבר, לא נתעמק, לא נחפש. (האם זה עומד בניגוד להשלמה עם דברים וקבלתם, כאופציה שפויה לבריאות הנפש? …שאלה למחשבה)

האם כל דבר מסקרן אותנו? מסתבר שלא. לא הכל מענין אותנו ולפיכך לא הכל מעורר בנו סקרנות. מה כן? מה שכבר יש לנו ידע לגביו , וחסר לנו עוד. מה שמחובר לעולם הערכים שלנו , התשוקות שלנו, מה שמעורר בנו התרגשות אינטלקטואלית. באופו מוזר ככל שאנחנו יודעים יותר על משהו אנחנו מסתקרנים יותר לגביו . מה לגבי מי, מי מעורר בנו סקרנות? אדם מסוים יכול לעורר בנו סקרנות בשל האופן בו חושב, דרך החיים שלו, ההתנהלות שלו, ההשגים שלו המעוררים בנו השראה, הסקרנות לדעת עוד. (סקרנות אינה רכילות. אין בה רוע, יש בה רצון כנה לגלות ולדעת מתוך ענין כנה ואמיתי)

מה עושה הסקרנות למוח שלנו? מייצרת חיבורים חדשים , קשרים חדשים במוח כתוצאה מידע חדש וחיבורים חדשים. סקרנות מעוררת בנו את מערך החשיבה , אך למרות זו לא נחקרת מספיק כפי שמספר פרופ' מריו ליביו מחבר הספר "למה". כבר מגיל צעיר אנחנו שואלים למה למה ולמה. בהמשך אנחנו עוצרים, מדיכוי חברתי או חוסר מענה. אבל התהייה הסקרנות היא מנגנון טבעי לאדם ומהווה חלק חשוב בהתפתחות האנושית וביצירת העולם כפי שהוא היום. ישנם היבטים שונים של סקרנות. למשל סקרנות לגבי משהו המעורר בנו קונפליקט, חוסר שקט, חוסר נוחות. וסקרנות לגבי ידע חדש המעורר בנו התרגשות וציפיה, שמחה לקראת. בשני המצבים אנו סקרנים לקראת אבל התחושות בגוף אחרות לגמרי, דריכות ,התרגשות ולחץ פיזיים ישפיעו על ההתנהלות שלנו בהמשך והיכולת שלנו להתנהל אל מול הידע החדש.

מה עושה הסקרנות לחיים שלנו?התפתחות אישית, פיתוח יכולות אנושיות, פיתוחים והמצאות ובכלל הקשר האנושי באחר נובעים כולם מאותו מנגנון של סקרנות התבוע בנו. פרופסור נוח הררי מציעה שאנחנו הפכנו להיות המין השולט בשל יכולתנו להשתמש בידע, לשתף פעולה ולסחור במזון, חקלאות, כ"א ולא פחות חשוב ידע. מאחורי המנוע הזה של המין האנושי מתקיים מנגנון הסקרנות שמאפשר את הצעד הבא, את החידוש הבא, את המענה הטוב יותר היעיל יותר המשופר.

ומה לגבי סקרנות בעולם דיגיטאלי? הרי המוטיבציה הגדולה ביותר להקליק (להגיב), להיכנס (לסקור את הקיים), לכתוב (להעמיק לשתף בידע שלך) ולעשות שייר (לשתף הלאה, תקשורת), מונעת מסקרנות! וכולם מנסים לעורר אותה בכל דרך אפשרית. בתמונה מדליקה שלא חשוב אם היא שייכת או מייצגת, בכותרת פרובוקטיבית, במשחקי מילים משעשעות בהצעות חינם ל…

האם הייתם מקליקים על השאלה הבאה: כמה חיות נולדות בעולם בכל יום? שאלה שאין עליה שובה מדוייקת ובכל זאת מדליקה איזשהו כפתור במוח גם אם אנכם חובבי חיות מושבעים.

אז אייך מעוררים סקרנות? אייך יוצרים תהליך סקרני? 1. קודם כל מתחילים בסקירת הקיים. 2. מתוכו צצים הפערים, חוסר שביעות הרצון, שאלות . אבל אז ממש חשוב ל: a. להשתמש בשפה מסתקרנת – מענין אותי אייך הגעת ל…. מה יכול להיות הדבר הבא ש…. b. לשתף במידע חדש לצד השני ולעורר סקרנות c. לא לדכא ולא לשים בצד אף מידע או שאלה שמתעוררת 3. הפערים האלה והמידע המתקבל מעוררים את הסקרנות אם הם בטווח הענין שלך. אחרת…כדאי להחליף מקצוע , לקוח או נושא… 4. עושים הרבה תקשורת! החלפה של רעיונות מחשבות ידע ושאלות יכולים לייצר כיוונים חדשים שלא היו שם קודם. 5. ובעזרתם אפשר יהיה להתחיל מהלך אחר, להגדיר כיוון חדש, להתחיל להתכונן למציאות ולתוצאה אחרת.

סקרנות הפוכה משיעמום, אדישות , סקרנות מעוררת אצלנו שאלה , תהייה, תמיהה. [/main] מקורות השראה : פרופ' מריו ליביו – "למה". פרופסור נוח הררי –

סיפור על בודהה ו"עט" חפירה!

    "פעם פגש הבודהה סגפן לגדות הנהר. הסגפן התפאר: "לאחר שעמדתי שלושים שנה על רגל אחת רכשתי את הידע והיכולת ללכת על פני המים." הבודהה לא התרשם מדברי הסגפן ושאל: "מדוע ביזבזת שלושים שנה? הרי אפשר לחצות את הנהר בסירה".

(שלב החפירה:) מהי המחשבה הראשונה שעולה לך? האם היא- נכון, איזה אדיוט, או – נכון, הכי פשוט זה לפנות לייעוץ ולקבל עזרה ולפתור את הבעיה מהר, האם זה מתפתח ל-לא נשמע לי הגיוני…בודהה? הרי הוא בעצמו ישב מלא זמן מתחת לעץ…גדל ל- מעורר עניין, וואו, 30 שנה על רגל אחת…איזו התמדה…מדרדר ל-מחשבה פאטלית.. לאן יש למהר…הרי בסוף מגיעים לסוף….או למחשבה מנקרת…מה שחשוב באמת זה התהליך או התוצאה המהירה?….או מה המשמעות, המחיר, של כל שביל והחלטה? ואייך אייך נקבל את ההחלטה הנכונה אם יש כזו בכלל… בעידן האינסטנט חפירה לעיתים מפורשת כגנאי. השיח כיום הוא "צריך להציב מטרה ולהשיג". הכל מהיר. אין זמן לחשוב להתעמק, התחרות לא תחכה. אני אוהבת לחפור. מודה. ההתעמקות היא משחק מחשבה, היא גילוי של נתיבים אחרים במוח, של זוויות חדשות של עולמות אחרים. ההתעמקות מאפשרת להרחיב את ההסתכלות על החיים. ההתעמקות היא תהליך בו נחפרים היסודות של החשיבה. על בסיס יסודות אלו ניבנית האישיות המקורית הייחודית שאין שנייה לה. ללא חפירה הבניה רעועה, לא יציבה וזקוקה לקביים וייצוב מזרים. התעמקות בחשיבה, התפלספות על העולם פותחת שבילים חדשים ומראה אפשרויות אחרות. המטרות ניגלות בדרך תוך כדי התפתחות ולאו דוקא מוגדרות מראש.  יש בזה סיכון ויש בזה סיכוי למשהו חדש שלא יכולת לחשוב עליו בתחילת הדרך.

בטוחים שאתם יודעים הכל? תמיד צודקים?

    אימון אישי – בקונפליקט שבין הרצון לשלוט על הכל לבין לאפשר גם לאחר לקחת חלק ולהשפיע כדאי לדעת שיש לזה השפעה לטווח ארוך על היחסים – על האמון, על הנכונות לעשות, על ההתלהבות, על שתוף הפעולה על האפשרות לחלוק.

    אימון אישי – בטוחים שאתם יודעים הכל? תמיד צודקים? יש בזה משהו, אבל חשוב להבין גם את זה:
אימון אישי – כשיש לך תחושת שליטה על מה שאת-ה עושה, על מה שקורה לך, fשזו פעולה מתוך בחירה, את-ה נהנה לעשות, גם עבור עצמך וגם עבור האחר. אבל, כשתחושת החירות להחליט, להשפיע' אובדת וכל מה שנשאר לך לעשות זה למלא אחר ההוראות, שריר כוח הרצון מתעייף הרבה יותר מהר… אל תקצצו לאחר כנפיים בשם השליטה, ואל תתנו שיקצצו לכם… בתהליך של אימון אישי אנו מבררים אייך לשמור על הגבולות של עצמנו בסביבות השונות, אייך לוודא שלא יקצצו לנו את הכנפיים. בהדרכה הורית לומדים אייך לא להיות ההורים האלה, אלה שממפנקים יותר מדי , ומבלבלים בין טוב לשליטה, בין חופש לתלות. אם אתם רוצים לחיות בסביבת אנשים, בני זוג, וילדים יצירתיים ועצמאיים, אם אתם רוצים את החופש הזה לעצמכם, זה הזמן לבחון אייך לעשות את זה נכון.

גבולות במשפחה ודרכים ליישומם

אם גם את מתמודדת עם צעקות, מריבות ומלחמות על ההתנהלות בבית וחווה קושי בהתארגנות היומיומית עם ילדיך, זה הזמן לבחון דרך אחרת לשיפור ההתנהלות והתקשורת המשפחתית. בסדנא נבחן את המשמעויות של גבולות במשפחה וחוקים, נלמד כיצד ליישם אותם במהלך היום, נלמד על סמכות הורית ואווירה משפחתית, נעסוק בתקשורת משפחתית, בעידוד, בהעצמה ועוד. הסדנא מתנהלת כקבוצה פסיכו-חינוכית, בה נלמדים העקרונות ומתבצעים תרגולים בכל נושא. נעסוק בבעיות ובדילמות היום יומיות והממשיות של חברות הקבוצה, פתרון בעיות, אימון בדרכים חדשות להתנהלות במשפחה וקידום המודעות ההורית. למועדי הסדנא הקרובה, צרו עימי קשר

הורות מקדמת ,הסדנא לשינוי משפחתי

מטרת המפגשים היא להבין את קשיי התקשורת האישיים המשפיעים על התקשורת המשפחתית ומייצרים מתח וקושי בין הורים לילדיהם, ולקבל כלים לשינוי התנהגויות הוריות שיובילו ליצירת שינוי בהתנהגות הילדים. במסגרת הסדנא, מוצגת התיאוריה האדלריאנית כבסיס להבנת מערכות היחסים במשפחה והתפקיד ההורי אנו נעזרים בכלי משחק שונים להבנת המסרים הבלתי מילוליים המועברים לילדים והתחברות לצדדים רכים יותר. הורות מקדמת עוסקת בפיתוח התפיסה ההורית כתפיסה מנהגותית, כזו שתסייע בקידום התקשורת בבית, שתוף הפעולה עם הילדים, שיפור השיח והתקשורת. זאת על מנת ליצור מערכת יחסים טובה ומאוזנת בבית, ולסייע לילדכם בחיזוק הבטחון העצמי. הקבוצה כוללת מקסימום 15 איש. שמונה מפגשים, שעתיים כל מפגש.

סדנאות לקידום התקשורת במשפחה

מטרת סדנאות אלו היא להבין את קשיי התקשורת האישיים המשפיעים על התקשורת המשפחתית ומייצרים מתח וקושי בין הורים לילדיהם ולקבל כלים לשינוי התנהגויות הוריות שיובילו ליצירת שינוי בהתנהגות הילדים. במסגרת הסדנא, אני משתמשת בתיאוריה האדלריאנית כבסיס להבנת מערכות היחסים במשפחה והתפקיד ההורי, ומשתמשת בכלי משחק שונים להבנת המסרים הבלתי מילוליים המועברים לילדים והתחברות לצדדים רכים יותר. הקבוצה כוללת מקסימום 15 איש. שמונה מפגשים, שעתיים כל מפגש.

סדר יום והתארגנות ככלי חינוכי


    כמו בכל סיפור טוב, כדאי להתחיל מהסוף:
    מיהם הילדים שאתם מייחלים להם?
    אילו תכונות אתם מצפים שיספגו:
    יכולת ארגון, עצמאות, דעתנות, מסוגלות לעשייה?

גבולות פוגעים ביצירתיות?

התשובה ברורה. הורים מייחלים לילדים שיהיו מסוגלים להתמודד עם המציאות, עם עולם העבודה, עם החברה והחברים. ילדים שיכולים לנהל את חייהם, להגיע להישגים, לעצמאות כלכלית, לקיים משפחה וקריירה. ובכלל… שיהיו מאושרים. והאושר, חמקמק ככל שהוא, קשור גם ליכולת להצליח, לעשות ולהגשים. התשובה ברורה, אך הדרך – לא ממש.
איך מגדלים ילדים להבין מהו חופש בתוך עולם מלא מיגבלות וציפיות? האם גבולות וחוקים – ביטוי שגור כל כך בקרב מומחי ההורות – לא יפגע ביצירתיות של הילדים? בגמישות המחשבתית? כמה חופש להחליט ולקבוע צריך לתת לילדים ובאיזה גיל?
ויש שיעלו את השאלה ההפוכה: איך מגדלים ילדים שרגילים לעשות מה שהם רוצים בלי גבולות וחוקים? האמת היא שזו אותה שאלה: איך מייצרים איזון בין חופש למסגרת. האם יש איזון נכון? ולמה נידרש?
הגדרת חוקים וגבולות בהם הילדים יפעלו, יתפתחו ויעבדו היא אחד הכלים המאפשרים להם לגדול ולהתפתח בצורה טובה. ילדים שגדלים ללא חוקים, כלומר באווירה כאוטית, עלולים לחוש בילבול ופחד. כדי לאפשר להם התפתחות וחופש בתוך מסגרת שומרת, לעומת זאת, הם זקוקים לתחושת בהירות של מותר ואסור.

הכירו את עצמכם מקרוב

ישנם פרמטרים רבים המשפיעים על היכולת של היחיד לפעול בצורה מיטבית, והם תלויים בהרגלים המשפחתיים, בגילאים, בסגנון. ומשום כך, אין דרך אחת שנכונה לכולם. שעל כן, ההמלצה הטובה ביותר שאני יכולה לתת היא: בחנו את עצמכם. שאלו את עצמכם, כבני אדם ולא כהורים: מהו אורח חיים בו אתם מתפקדים וחיים כמשפחה, מהם המסרים שעוברים באורח חיים זה? הרי בסופו של דבר, הילדים שלכם חיים איתכם, רואים ומחקים אתכם לא מעט. איזה מסר מילולי ובלתי מילולי עובר אליהם? האם המסר שעובר הוא המסר שאותו אתם רוצים להעביר?
לא מילים, גם לא ציטוטים מספרים, מחקרים, הרצאות ואפילו תוכניות טלויזיה למינהן: ההתנהלות שלכם מול ילדיכם היא המסר הכי חזק ומשפיע שאתם מעבירים להם. כהורים, אתם המקור שאותו הם מחקים. נסו לענות בכנות איך אתם פועלים בחייכם, ומהו המודל אותו המייצגים עבור ילדיכם:
האם אני פועל לפי תוכנית כלשהי: האם יש בה סדר? הגיון? יעילות?
האם אני מאמין בעצמי: פועל להגשים את המטרות שלי? החלומות שלי?
מהם הגורמים המניעים אותי לעשייה: כשיש לי מטרה ברורה, כשיש לי חופש מוחלט, כשאני מחובר ריגשית למה שמבקשים, כשהגיוני לי מה שנידרש, כשבא לי?
מתי אני מצליח להפיק מעצמי יותר: כשאומרים לי מה לעשות, כשמסמנים לי תחום ונותנים לי חופש לפעולה, כשבודקים אותי כל רגע?
האם אני פועל כדי להוכיח את עצמי לעצמי או לאחרים?
כמה אפשר לסמוך עלי, על מילותיי, מהי רמת האמינות שלי?
כל זה חשוב, משום שלפני שאתם מאתגרים את הילדים שלכם במשפטים כלליים – של מה נכון ומה לא, איך צריך להיות ואיך לא – כדאי שתכירו את עצמכם מקרוב. שכן אין דבר שעובד יותר מאשר דוגמא אישית.

היו משוכנעים בחשיבות החוקים שקבעתם

אז איך עושים זאת? אייך מייצרים סדר, איך קובעים חוקים וגבולות במשפחה? מתחילים בכך, שמבינים מהי המשמעות והמחוייבות שיוצרים כללים, חוקים וגבולות. מהן המטרות שהם משקפים, הערכים והנורמות המשפחתיות. מה משמעות החוקים והגבולות לכל בני המשפחה? ומתחייבים לכך שחוקים מחייבים את כולם, אך הגבולות משתנים בהתאם לגיל וליכולת. ואז, מגדירים את המטרות של עצם יצירת החוקים והגבולות, כך שהילדים יוכלו להפנים את החוקים ולהרגיש שנוצרו עבורם ולטובתם; שאלה חוקים שמגנים עליהם, מייצרים סדר ומשמעות ובונים שיתוף פעולה. כדי לוודא שהחוקים תואמים את השאיפות והמטרות, כדאי שתבררו עם עצמכם האם הם מובילים להשגתם. שהרי המטרה היא לגדל ילדים בוגרים, עצמאים, אחראים ובעלי תחושת ערך טובה. על כן, חיוני שתהיו משוכנעים לגמרי בחשיבות החוקים והכללים שקבעתם, לעצם קיום החיים בצוותא. אם אינכם משוכנעים בכך, לא תוכלו ליישמם או להנחיל אותם לילדים. ולכן, חישבו לפני, ואז פעלו בנחישות. הקדישו זמן לשיחות עם הילדים כדי להסביר את ההגיון שמאחורי הדברים, להקשיב לדבריהם, ונסחו את הכללים על דרך החיוב. מה כן מותר לעשות, ופחות מה לא. חשוב להדגיש: להורים יש סמכויות, תפקידם לייצר את החוקים, אבל באופן כזה שמכבד ומשתף את כל בני המשפחה, ומיידע אותם מראש על המשמעויות.

להיות הורה

    המדד לבריאות נפשם של ילדים הוא מורכב, והוא לא מושתת רק על הורים נשואים או לא, אלא על איזה הורים כבני אדם אתם אם נשואים ואם לא. אנשים מעניקים את מה שיש להם, אם יש טוב יעניקו טוב אם יש מירמור כעס ותסכול זה מה שיועבר. בכולנו יש מכל דבר במינונים שונים. השאלה היא מה מודגש, מה מועבר החוצה, מה מנהל אותנו ובעיקר ברגעי לחץ, כשהדברים לא מסתדרים כמו שאנחנו רוצים.

איזה הורים אתם? איזה הורים אתם בוחרים להיות? האם אתם פועלים בכיוון הזה?

כן, לא הכל תלוי רק בהורים. יש משמעות לנפשו של הילד, יש משמעות לעולם החיצוני עימו מתמודד הילד, לאירועי החיים. אך כהורים, הרצון הוא לעשות את המקסימום הנכון ביותר. האם יש הלימה בין ההורה שאת/ה רוצה להיות, מאמין/ה שנכון להיות, לבין ההורה שאת/ה בפועל….? את הפער הזה אפשר לשנות בעבודה אישית או קבוצתית, והחיים בבית נראים אחרת!

טיפ לחופש הגדול

    החופש הגדול הוא הזדמנות מצויינת להידוק קשרים במשפחה. זה הזמן לחזק את הקשר עם הסבים והסבתות, עם בני הדודים, וגם בין האחים והאחיות לבין עצמם. כמובן, זו הזדמנות לחזק את הקשר שלכם, ההורים, עם הצאצאים. כי הרי לאורך השנה לאף אחד אין ממש זמן מיותר או סבלנות. הכל קורה תוך כדי ועל הדרך. והנה, יש קצת זמן להתחבר, להקשיב ביתר בסבלנות, לא למהר, לדבר, ולהכיר קצת יותר לעומק ומתוך חוויות חיוביות.

מה כדאי לעשות?

לצאת יחד למקומות שונים, ליצור חוויה משותפת או פשוט להיות ביחד. בלי לחץ. מקומות בילוי אפשריים שאינם מצריכים השקעה כלכלית ומהווים חוויה הם: ים, פארק, שווקים, מוזיאונים בימים מסויימים, רחובות של הערים הגדולות והבית. כן, כן, גם בבית אפשר ליצור מרחב של משחק. אוהל במרכז הסלון, בריכה באמבטיה, פיקניק במטבח. כשזה נעשה ברוח של חופש ובלי הקפדה על ניקיון וסדר – זו יכולה להיות חוויה מהנה לכל המשפחה.

"הילדה שלי מסכנה….", דילמות של הורים גרושים

כשאבא ואמא חיים בניפרד החיים נהיים יותר מורכבים. צריך להתקיים בין שני בתים, כך שגם אם היחסים תקינים, זה עדין שונה ומרגיש לא מובן. המילים "הילדה שלי מסכנה.." עולות לא מעט. במיוחד אם הילדה אומרת כי אינה רוצה ללכת לאבא. הסיבות הן מגוונות. לפעמים זה בגלל שאצל אבא אין לה מספיק מרחב פרטי, ולפעמים זה כי נדמה לאמא שאבא לא מספיק מפנק ומשקיע זמן בילדה. עם ההתפתחות והגיל…, גובר הצורך במרחב אישי ומגיע הרצון לא ללכת, במיוחד בסופ"ש. התלונות והטענות מופנות אליך, ואת הרי אמא לביאה, דואגת ושומרת, ומיד מתגייסת. כן כן, הילדה מסכנה, אז שלא תלך…הרשי לי להציע חלופה מחשבתית, וכל זה כמובן, כשמדובר ביחסים תקינים בין האבא לילדה, יחסים שיש להם רצף והיסטוריה טובה. למדי אותה להביע את חוסר שביעות הרצון שלה מול אבא, לפרוק את התסכול מולו ולא להשתמש בך כמגן. עודדי אותה לדבר את הקושי, להתמודד עם התיסכול מול האדם שעימו יש לה קושי. למדי אותה אייך לא להיות "מסכנה" ולבקש רחמים מאמא, אלא אייך לדבר ישירות ולהגדיר את רצונותיה ללא בושה. היא לא באמת זקוקה להגנה, הרי היא יכולה לדבר איתו גם אם זה לא קל לה. המשפחה היא מגרש האימונים שלה לעולם שבחוץ. וכדאי להתחיל כבר מעכשיו. כשלא תפחד להשמיע את קולה מול אבא ולהתעקש, יהיה לה קל יותר להשמיע את קולה מול העולם וכל גבר אחר.
טילי ג.ליברמן, מאמנת ומנחה להורות בריאה יותר, גם אחרי גרושין.