אימון מנהלים לקידום המנהיגות
אייך קורה שאנחנו מאבדים דבר כל כך
חשוב להצלחה שלנו דוקא במקום העבודה?
בדרך כלל לא חושבים על התכונה הזו
כקריטית, אבל היא כזו.
חוש הומור! ולא כמובן שאינני מדברת על
"דאחקות", לייצנות ומופע סטנד אפ.
חוש הומור זו יכולת ליצור תקשורת
המעוררת צחוק שאנו מזהים באופן אינטואיטיבי.
לרוב הומור מעורר בנו תחושה של רענות
וחידוש ,
קישור מפתיע וחדש בין אלמנטים שבדרך
כלל לא היו מיועדים להתחבר.
מחקר שנעשה בנושא הציג ש 90% מהמנהלים
מאמינים שחוש הומור עוזר להתקדמות,
ו 84% טענו שאנשים עם הומור עושים
עבודה טובה יותר, ובכלל-
חוש ההומור הוא חלק חשוב באומנות
המנהיגות ,
והיכולת לעבוד עם אנשים ולגרום לדברים
לקרות.
תכלס, אנחנו תופסים את עצמנו ברצינות
יתרה ומאבדים את חוש ההומור שלנו במקום העבודה.
ההומור, אותו אלמנט אנושי משמעותי כל
כך
מקדם תקשורת , מקרב, מרכך התנגדויות,
ורובנו לא מעזים להשתמש בו מחשש להיתפס
כלא רציניים.
מה פשר התפיסה שרצינות והומור לא
הולכים יחד , או אולי אנחנו מפספסים משהו?
יותר קל להביא הומור עם קולגות ופחות
עם מנהלים מעלינו,
מחשש שההומור שלנו יפגע ברצינות בה
תופסים אותנו, במעמד,
או מחשש לפגוע במישהו חלילה, או לצאת
פארש עם הומור לא מצחיק…
הכנסת הומור לשפה ולתקשורת מצריכה קצת
יותר פתיחות, אותנטיות, אומץ להיות אני.
האם יש לך את זה?
כמה החששות מנהלים אותך , כל מילה
מחושבת, כל משפט מדוגם?
למנהיגות נדרשת אותנטיות, אותנטיות
דורשת אומץ.
גם האומץ לראות את ההומור שבדברים.
אימון מנהלים מאפשר חיבור לאותנטיות
ולאומץ מייצרים אפשרות חדשה לתזוזה.
אפשר לעבוד על זה ולהשתפר
כדי להגיע למקומות ניפלאים.
