הסיפור שנספר לעצמנו הוא מה שישאר לנו בראש, בזיכרון
עלפיו יהיו התבניות של ההגדרות העצמיות שלנו במוח,
האמונה על היכולות והכוחות, על האפשרויות
ועל מי אני בוחר להיות.
וכן, בסוף מה שקורה קורה,
אבל איך שנספר את זה….
ישפיע על מה שיקרה בפעם הבאה.
לא בקטע של לעבוד על עצמנו
יותר באופן בו אפשר לראות את הדברים.
להכל יש כמה זוויות, אז כדאי ליבחור בזו שתקדם אותך לא?
אפשר לעבוד על זה ולהשיג יותר
כדי להגיע למקומות ניפלאים.
הרחבת התודעה מגדילה את החרות שלנו, ובכל זאת רובנו נוטים לראות בזה אקט רוחני ולא לוגי מתבקש!. זה נכון שפעם התייחסו למודעות ותודעה בהקשר הרוחני
איך לעשות לעצמי אימון קריירה ויחסי ציבור מקדמים במקום העבודה? למה אנשים טובים נשארים מאחור? אחת התופעות המעניינות שיש בעולם העבודה, ואני פוגשת אותה לא
"בסוף אני די לבד ויש עלי אחריות מאד גדולה. אני חייב לעשות דברים נכון ולקבל החלטות מהירות, הכל מאד אינטנסיבי ומחויב לתוצאות, מצד שני אין
