אחת התופעות המעניינות שיש בעולם העבודה, ואני פוגשת אותה לא מעט, זו תחושה של אנשים מאד טובים ומוכשרים שנשארים מאחור בגלל סיבות כמו שהם מגדירים אותם :- אין לי מספיק

הרחבת התודעה מגדילה את החרות שלנו, ובכל זאת רובנו נוטים לראות בזה אקט רוחני ולא לוגי מתבקש!. זה נכון שפעם התייחסו למודעות ותודעה בהקשר הרוחני בעיקר. קראו לזה בכל מיני

הסרטון הזה (שנעשה בפייסבוק לייב) עוסק במילים שמשנות את החיים. למילים יש כוח, כוח עצום. לבנייה ולהרס. הרי עולם ניברא במילה…:)  מילים הן תקשורת ומילים הן אפשרויות. דבר  שאין לו

איך להתקדם במקום העבודה , איך לצאת מתקיעות? מסתבר שהסודות האישיים שאנחנו כל כך מקפידים לשמור עלהם מפני כולם, מסתירים במאמץ ובאנרגיה, שרק לא ידעו את זה עלינו, שרק לא

הסתכלות כנה על עצמנו, ליד מי נרצה להיות ממי ניקח השראה, מי יעורר בנו תחושת מסוגלות וחשק לעשות דברים, התשובה כנראה תיהיה אנשים עם גישה חיובית ואמונה עצמית ביכולת שלהם

אני חושבת שאפשר להסכים על זה שחשיבה חיובית בעיקרון היא דבר נהדר . כלומר הרעיון שאפשר להעביר את חיינו ממקום טוב, חיובי ונעים, אם הוא אמיתי כמובן, נשמע קורץ ונעים.